ביהמ"ש העליון חייב את המדינה להעביר לנאשם רשימה מסודרת של חומר החקירה

רקע

א.       ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ד"ר אבניאלי) מיום 25.8.09 בתיק ב"ש, 21374/09 בה נדחתה בקשת העורר לחייב את המשיבה לערוך רשימה מסודרת וממצה של "כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת" כמצוות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן החוק).

ב.       ביום 13.7.09 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בו יוחסו לו עבירות של סחר בסמים, שוד בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים. נטען, כי בשני אירועים שונים מכר העורר סם לסוכן משטרתי סמוי, וכי בהזדמנות אחרת שדד את הסוכן ונקט כלפיו איומים ואלימות (ת"פ 8162/09). לאחר הגשת כתב האישום הועברו לבא כוח העורר מספר רשימות של חומרים שנאספו במסגרת החקירה, בהמשך לפניותיו הועברו חומרי חקירה נוספים, ובהמשך גם רשימות נוספות. תעודת חיסיון שהוצאה התייחסה, כך נטען, למסמכים שאינם מצויים ברשימות השונות שהועברו.

ג.       לאחר שהמשיבה סירבה להעביר לבא כוח העורר רשימות נוספות, פנה לבית המשפט, בבקשה להורות על עריכת רשימה מסודרת וממצה (להלן הבקשה). נטען, כי הרשימות הועברו כל אחת בנפרד ובמועדים שונים, וחסרים בהן פרטים מהותיים לגבי חלק מהמסמכים, ואף כמכלול אינן מלאות ואינן מייצגות את כלל החומר שנאסף. כן נטען, כי מתעודת החיסיון עולה, כי קיימים מסמכים נוספים שלא נכללו אף לא באחת מהרשימות. סוף דבר, העורר דרש לקבל רשימה אחת מאוחדת של כלל חומר החקירה.

ד.       ביום 13.8.09 התקיים בבית המשפט קמא דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, במסגרתו התייחס בית המשפט גם לטענות בא כוח העורר לגבי מימוש זכות העיון. בין היתר הורה בית המשפט (השופט צלקובניק), כי המשיבה תבחן:

"אפשרות ליתן הבהרות לענין רשימות חומר החקירה שהועברו לידי ההגנה ועדכון הרשימה בהתבסס בין היתר על תעודת החסיון... כן ימסרו הבהרות לעניין המסמכים החסרים לכאורה, שמספריהם אינם מופיעים ברשימות חומר החקירה ותעודות החיסיון שהועברו".

בעקבות הדיון מסרה המשיבה לבא כוח העורר, כי מספור המסמכים בתעודת החיסיון אינו רציף, כי אין אפשרות לפרט יותר לגבי מסמכים אלה, וכי הגיע חומר חקירה נוסף (שלא נכלל ברשימות אשר נמסרו) שבא כוח העורר מוזמן לעיין בו.

ה.       ביום 25.8.09 דחה בית המשפט (השופטת ד"ר אבניאלי) את הבקשה באשר לחומר. בית המשפט עמד על הקשיים בפניהם ניצבה המשיבה בבואה להכין את רשימת חומר החקירה, וקבע כי בקשת בא כוח העורר לקבל רשימה אחת ממצה ומלאה היא דרישה קטנונית ("פעולת לבלרות"), וכי באופן מהותי התמלאה דרישת סעיף 74 ברשימות שכבר הועברו. עוד הוסף, כי לרשות העורר הזכות להגשת עתירה לגילוי ראיה, וכן להעלות את טענותיו בדבר עיתוי מסירתן של הרשימות בשלב מאוחר יותר בהליך.

ו.       בערר הנוכחי מבקש העורר לקבל רשימת מסמכים, הכוללת את כלל המסמכים שנאספו, לרבות מסמכים חסויים, והמכילה תיאור תמציתי של מהות כל מסמך, תאריך הפקתו וזהות יוצרו. לטענתו, שגה בית המשפט קמא בקבעו שהחוק אינו מחייב עריכת רשימה אחת יחידה של חומרי החקירה, ובקבעו כי המשיבה יכולה להמציא מספר רשימות במועדים שונים; לשיטת העורר מחייב החוק מתן רשימה אחת. לבסוף נטען, כי קיימים מסמכים נוספים, אשר לא הוצאה לגביהם תעודת חיסיון, ואשר לא נכללו באף אחת מרשימות חומר החקירה.

ז.       מנגד טענה המשיבה, כי עם הגשת כתב האישום הועברה לבא כוח העורר רשימה מסודרת, ובהמשך כשהסתבר לפרקליטות שקיימים מסמכים נוספים היא עידכנה לגביהם. נטען, כי ככל שיש לבא כוח העורר טענה לגבי מסמך ספציפי שלא הועבר, היא תיבדק - אך בא כוח העורר שב וטען מנגד, כי ללא רשימה מסודרת אין הוא יכול לדעת אם יש גם מסמכים שלא הועברו. עוד הסכים בא כוח המשיבה להצהיר כי כל החומר כלול ברשימות שהועברו, וכי מספור המסמכים בתעודת החסיון אינו במספור רציף ואין מדובר במסמכים שלא נכללו ברשימות. במהלך הדיון הוצע לצדדים להגיע להסכמות באופן שבא כוח העורר יקבל תשובות מסודרות לטענותיו - אך נמסר, כי פרקליטות המחוז אינה רואה מקום להעברת מסמכים נוספים. משבאנו לנקודה זו, סבורני כי אין מנוס מהיעתרות לערר, כפי שיפורט.

זכות העיון "ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם"

ח.       סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי מורה:

"74. עיון בחומר החקירה

(א)     הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו" (ההדגשה הוספה - א"ר).

הסעיף נדרש לזכות עיון בשני סוגים של "חומר חקירה". ראשית, עיון בחומר חקירה במובנו המצומצם, לגביו קיימת זכות לעיין במסמכים לגופם (לגבי קטגוריה זו, שאינה במוקד הערר הנוכחי, ראו לדוגמה בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124; בש"פ 4157/00 נמרודי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 625). שנית, עיון ברשימת "כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום" - כאן המדובר בזכות לעיין ברשימה, אך לא בחומר עצמו. קטגוריה שניה זו מחייבת את התביעה לערוך רשימה מפורטת של כל החומרים המצויים בידה והנוגעים לאישום. קטגוריה זו הוספה לסעיף בשנת תשנ"ה-1995 בתיקון מס' 19 לחוק סדר הדין הפלילי ומטרתה:

"להרחיב את זכות הידיעה של הנאשם בדבר חומר ומהלכי חקירה המצויים ברשות החוקרת בעניינו, וזאת מעבר ל'חומר החקירה' כמובנו הדווקני בחוק. תכלית ההרחבה האמורה לאפשר לנאשם לקבל רשימה של כל החומר הנוגע לאישום שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת הלכה למעשה, גם אם אינו בגדר חומר רלבנטי לאישום המסווג כ'חומר חקירה'.

בכך התכוון החוק להשיג את שני אלה: ראשית, להבטיח כי הנאשם ידע מהו החומר שנאסף או נרשם כאמור, כדי שיוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין 'חומר חקירה' לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה; שנית, הרחבה זו נותנת בידי גורמי התביעה כלי בקרה יעיל לגבי כלל החומר שנצבר בתיק המשטרה, החורג מעבר לחומר החקירה גופו שהועבר לידיה והמוצג לעיונו של הנאשם" (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי (לא פורסם) - השופטת פרוקצ'יה; להלן עניין זאבי).

ראו גם דברי הסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 16), תשנ"ג-1993, (הצעות חוק תשנ"ג, 274, 276), בעקבות הפרקטיקה שנהגה עד לתיקון מס' 19 לפיה מחלוקות בנושא סיווגו של חומר כחומר חקירה נדונו - על פי פרקטיקה שהתפתחה - בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

ט.       חשיבות מיוחדת נודעת לרשימה זו בכל הנוגע למסמכים שמסיבות שונות - דוגמת הוצאת תעודת חיסיון או העובדה שאינם באים בגדרי חומר חקירה במובנו המצומצם - מצוים בידי התביעה, אך להגנה אין זכות לעיין בהם: